שני המאמרים האחרונים שעסקו בתנורי מסה, נועדו להסביר את המבנה ואופן פעולת תנור המסה, תנור שלא הכרתי קודם לכן. כיון שנשאלתי לדעתי לגביו, החלטתי ללמוד, להכיר ולהתייחס.
במאמר שלהלן אשלים מידע בנושא ארובת תנור העץ, לסוגיו. הארובה אמורה לפנות את הגזים הנפלטים בתהליך שריפת העץ, אל מחוץ לבית, באופן שיפחית את זיהום האוויר בבית. היחס בין קוטר הארובה ואורכה האנכי, קובע את "המושך" – עוצמת היניקה המפנה את הגזים מהתנור החוצה. קוטר הארובה קשור לכמות האנרגיה שמספק התנור בזמן נתון – הספק התנור. כל שינוי בכיוון זרימת הגזים אל הארובה, מגדיל את התנגדותה לזרימת הגזים החוצה. כך גם הצנרת האופקית העוברת במסה התרמית של תנור המסה כדי לחממה, קודם שגזי השריפה יוצאים דרך הארובה האנכית.
הגדלת ההתנגדות לזרימה מחייבת הגדלת "המושך", התלוי גם בהפרש הטמפרטורה בין הפתח העליון של הארובה האנכית לפתחה התחתון. אני מטריח אתכם בפרטים טכניים אלה כדי להסביר שתנור המסה אינו פולט פחות מזהמים כי הוא שורף יותר טוב את העץ (יתרון ב' במאמר הקודם) אלא משום שמפל הלחץ הגבוה מאיט את זרימת הגזים בארובה וגורם לספיקה נמוכה של המזהמים החוצה. חלק מהחלקיקים המזהמים אינו נפלט דרך הארובה אלא שוקע בצנרת האופקית. לכן קיימים בצנרת המסה התרמית פתחי ניקוי, ונדרש ניקוייה לפחות אחת לעונה. אבל, כיון שחלק מתוצרי שריפת העץ כן נפלט דרך הארובה, נחזור לבעיות שגורמים תנורי העץ השונים – כולם.
אחד הקוראים שאל אותי מדוע לא ציינתי בין מפגעי תנורי העץ את לכלוך הכביסה בפיח. לדבריו, ייבוש הכביסה שלו בחוץ בחורף, כרוך בכביסה חוזרת עוד טרם יבשה הכביסה. פיח עשן תנור העץ בבית שכניו משחיר אותה על החבל, ואינו מאפשר הכנסתה לארון הבגדים.
היבט נוסף אליו נחשפתי לאחרונה הוא שימוש בעץ מכריתה בלתי חוקית. מסתבר כי הובלת עץ מחייבת קבלת רישיון מקק"ל, המאשרים אותה רק אם העץ הוא ממקור מורשה.
חלק מהעץ המשווק בארץ מקורו בכריתה לא חוקית והשימוש בו מעודד אותה. אם אתם כבר שורפים עץ לחימום ביתכם, אנא בקשו מהספק להראות לכם רישיון הובלה כדי לוודא שמקור העץ חוקי.
מסתבר כי חוק התכנון והבניה מחייב הצגת תכנית ארובה לוועדה המקומית. הוועדה אמורה לאשרה רק אם היא עומדת בתקן הישראלי לתנורי עץ (ת"י 1368). חלק 2 שלו מגדיר את גובה הארובה מעל הגג (משופע או שטוח) ומעל החלונות העליונים של בתי השכנים [1]. פקחי הוועדה המקומית אמורים לאכוף את התקן ולוודא שכל ארובות תנורי העץ במשגב יעמדו בדרישותיו. האם הם עושים זאת?
התקן מגדיר גם את העץ המיועד לשריפה בתנור ואת אופן אחסונו. העץ אמור להיות יבש, לא מעובד (לא מסיבית, MDF או מוצרי נסורת דחוסה אחרים, הפולטים תוצרי שריפת הפולימרים המדביקים אותם) [2].
וועדת מומחים, בראשות פרופ' מנחם לוריא, הציעה (כמו מדור זה…) להפסיק לחלוטין את השימוש בעץ לחימום בתים [4]. איני יודע אם קריאתה תישא פרי ואם מי מבעלי התנורים יוותר על חימום בעץ. יש רשויות שחוקקו לעצמן חוק עזר מקומי למניעת זיהום אויר וקונסות בעלי תנורי עץ מזהמים [3]. אולי זו הדרך בה גם על משגב לנהוג. ככל שירבו פניות למועצה על מפגעי תנורי העץ, יגדל הסיכוי להתייחסותה לנושא זה. פניות מרובות של תושבי הישובים למועצה, בדרישה שתפעל למניעת זיהום האוויר ביישובם, עם עותק לנציג הישוב במליאה ועותק לעמותת הסביבה, עשויות להניע את המועצה לפעולה. הוועדה המקומית היא אורגן של המועצה. אכיפה שלה בנושא עמידת ארובות תנורי העץ בתקן, עשויה להיות צעד ראשוני מיידי לשיפור איכות האוויר בישובים בחורף.
מקורות:
- ת"י 1368 – תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק
- משרד הגנת הסביבה – מדיניות אגף איכות אויר באשר להסקה ביתית בשריפת דלקים
- חוק עזר לירושלים (מניעת מפגעים – זיהום אויר) התשס"ז 2007
- התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל 2012